פוסט זה מוגש תחת:
דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים
אבן גופרית מס ‘2 כיסוי סיג’יץ’
הסופרים מייקל לנט ובריאן מקארתי התחברו להביא את הקוראים ברימסטון, אימה/מערבית בהוצאת זנסקופ. רוג’ר אש של ווסטפילד יצר לאחרונה קשר עם הצמד כדי ללמוד הרבה יותר על הספר הזה.
ווסטפילד: למי שעדיין לא קרא את ברימסטון, מה צריך לדעת על זה?
מיכאל השאלה: ברימסטון הוא מערבי על טבעי עם טוויסט בית טחינה. הסיפור עוסק בצוות של הרוצחים הקטליים ביותר בדם הקור במערב שנשלח להחזיר את עיירת הכרייה ברימסטון, אתר שביתת הזהב העשירה ביותר שהתגלה אי פעם. הקבוצה מגלה במהירות כוחות על טבעיים בעבודה שכן הם עצמם צדים על ידי זן מתים חדש.
על הספר יש לנו מערך מדהים של אמנים כולל בן טמפלסמית ‘, גרג הורן, איוון נונס, סטג’פן שג’יץ’, אבן והחדש המדהים היונסאנג מייקל צ’ו. היוצרים והכותבים הם אני, מייקל לנט, (Prey/Marvel/2007 וסטיבן קינג/Bluewater/2011) ובריאן מקארתי (קית ‘ריצ’רדס/Bluewater/2011 ו- JRR טולקין מתקרבים מאותו מפרסם). ברימסטון הוא עניין גדול עבורנו-ארבע שנים בהתהוות עם 752 פאנלים של אמנות מלאה בצבע מלא.
עד כה ערכנו המון רשימות משיכה ועשינו ביקורות מגניבות. והכי חשוב, תוך פחות משלושה חודשים, כמעט 200,000 אנשים נסעו לדף Brimstonefans שלנו בפייסבוק.
ווסטפילד: מיהם הקוראים של הדמויות הראשיות יתקלו בספר? האם יש לך דמות אהובה?
בריאן מקארתי: הצוות, או מה שאנחנו מכנים “7 הלא-מגניבים”, מורכב מסקריט-גיבור מלחמה מוקשה הפך את ראש הבטיחות והביטחון עבור חברת הכרייה; Jebediah “Cracker Jack” Jackson – חייל קונפדרציה מבויש; ג’ייק “ג’ק בלאק” ג’קסון – עבד נמלט והר גבר (אבל כוחו האכזרי מסווה אינטלקט נלהב); חן – מהגר סיני שהעביר את אמריקה למצוא את הונו אך מצא את הכסף של גברים אחרים פשוט יותר מאשר הזהב בהרי סיירה; מקפרלי – גנב אירי תחתון שחמדנותו גורמת לו לחבר את עצמו לגברים חזקים יותר; ויקטור “הצפע” – אקדח אגדי פופולרי בזכות עלילותיו האכזריות … ומהירותו הבלתי מנוצחת.
בעיר הם מוצאים גם את אנאבל, הניצולה הבודדת של ברימסטון. היא קשה כציפורניים, חמה כמו לעזאזל ויש לה לשון מהירה יותר מאשר אפילו התותחים של ויקטור. היא המשחק שלו כמעט בכל דרך.
האם יש לנו מועדף? הייתי צריך לומר ויקטור, שהוא גיבור הספר. אבל זו שיחה קשה כי אני מגלה שאני אוהבת חלק מהנבלים כי הם פשוט כל כך מופיעים ומגעילים. אתה צריך להיות נבלים מרושעים כדי להפוך את הגיבור לגדול ויש לנו ממזרים ממש נוראיים ומחברים בספר הזה. זה היה פיצוץ לכתוב אותם.
עמוד תצוגה מקדימה של גילימסטון. אמנות מאת Hyunsang Michael Cho.
ווסטפילד: איך כולכם התכנסתם על הספר?
מושא: בריאן ואני הערצנו את העבודה של זה בחזרה כשהיינו חברים ב- AWG, קבוצת סופרים ללא מטרות רווח. ואז כשהוא הפך לנשיא, הפכתי לסגן הנשיא שלו. זה הלך ממש טוב אז התחלנו לחפש משהו שנוכל לעבוד עליו יחד, ש [התברר שהוא] גופרי. הייתה לי דימוי מחית זה במוחי של אקדח מהיר בצורה בלתי אפשרית שמניף שישה יורים במשהו שנע לאורך התקרה מהר יותר ממה שהעין יכולה לעקוב. ב ובנינו סיפור שבע ספרים מאותה תמונה אחת.
מקארתי: ועשינו את זה במהירות. שנינו היינו המומים כמה מהר הפרויקט התכנס כשהתיישבנו. מעולם לא כתבתי משהו כל כך מהר בעבר וגם אני לא חושב שמייקל יש.
החלק הקשה יותר היה למצוא את האמן הטוב ביותר. תיקים רבים של אמנים כוללים רק את סגנון הדיו הנקי שנראה בספרי גיבורים מאוד ואנחנו ידענו שהספר זקוק לסגנון קו אנרגטי ופלטת צבעים מושתקת הרבה יותר. הסתכלנו על מאות ומאות תיקים וממש היה לנו מזל למצוא את היונסאנג מייקל צ’ו. הוא עיפרון, דיו וצבע כל פאנל, בכל עמוד בכל סדרת 7 הגיליון. עבודתו הפילה אותנו.
ווסטפילד: מדוע סיפור אימה מערבי?
מושא: בריאן ואני שנינו הלכנו לבית ספר לקולנוע בו לומד מערבונים הוא טקס מעבר וכולם מנסים להבין דרכים חדשות לז’אנר. לפני ארבע שנים כשהתחלנו את התהליך הזה, מחזות עדיין נחשבו למושג מוזר ומוזר. כשאמרנו לאנשים מה אנחנו עובדים עליהם הם היו, “הא?” ואז הם השליכו עלינו שום וניסו להפיל את השדים שלנו. עבורנו, אהבנו לטרוק יחד את הנופים הפנורמיים ולקחת גוון בית לטחון כדי למודרניזציה של דמויות ידועות של המערב עם עומק השדה הקצר והמראה והריח של דם רותח שאתה מקבל מאימה.
ווסטפילד: קיבלת מספר שבחים בגיליון הראשון. כל מה שתרצה לומר על זה?
מקארתי: כן. אנו רוצים לומר “תודה” לכל המבקרים והקוראים שהיו כל כך חביבים. ואם אתה חושב שספר מספר 1 היה טוב, קבל את עצמךעותק של גיליון מס ‘2 והחזק. זה רק משתפר מכאן והלאה.
ווסטפילד: מה עתיד העתיד לסדרה?
מושא: סיימנו את הסיפור בשבעה ספרים, אך אנו רואים דרך להמשיך בסדרה שמעבר לזה. כשאתה מתמודד עם המתים, הם פשוט מתים ברובם ותמיד משתנים על משהו.
מקארתי: בהחלט. אני חושב שעשינו את ההפך ממה שאתה רואה עכשיו איפה הזכיינות חוזרות להתחלה ועושים סיפורי מקור. זה סיפור המקור. זה רק צומח מכאן.
אבן גופרית מספר 5
ווסטפילד: יש הערות סגירה?
מושא: במשך זמן רב זה פשוט היה בריאן ואותי שעבדנו על הדבר הזה והיינו כמו זוג צופים מטורפים במלמל למלמל לעצמנו בזמן שחיפשנו זהב. אבל המשכנו לזה די ובמהרה כמה אנשים מוכשרים באמת כמו במאי האמנות שלנו לאנס לספינה והאמן היונסאנג מייקל צ’ו הצטרפו למסע הקטן שלנו והדברים נהיו מעניינים באמת. מהיר קדימה לעכשיו, זה גם צנוע וגם מעורר יראה לראות עד כמה הקוראים מגיבים לגילימסטון. בריאן ואני די נרגשים להתחיל שוב את התהליך עם סיפור חדש מתוך מושג ש- B הגיש איתו. המשך לעקוב.
מקארתי: כן. אני רוצה לחזור ולהדגיש גם את שבחיו של מייקל על לאנס. שנינו מעריצי ענק של H.M. צ’ו, אבל אנחנו נהיה מחזירים אם לא היינו משבחים את לאנס. הוא אחד הגברים החכמים וההרבה המוכשרים שאני מכיר והוא שמר על כולנו “באותו עמוד”, כביכול, דרך כל התהליך.
לִרְכּוֹשׁ
אבן גופרית מספר 5