הפומאס השחור הם נגן הגיטרה עטור הפרסים של גראמי אדריאן קוואסדה (מפורסם בזכות נגינה ללא פחות נסיך) כמו גם הסולן אריק ברטון. לא ברדון. ברטון. עם זאת, השוואה לרצועות המלאות הנפשיות הרבה יותר של בעלי החיים לא הייתה מעבר לחיוור. יש מוסך/נפש מובטח לאלבום הזה.
חומרי העיתונות של התווית משווים את הלהקה הזו לשבט וו-טאנג, עם זאת אני לא רואה את זה. אין כאן שום דבר זוהר, גנגסטה או היפ הופ מרחוק. זוהי מיהן טהורה כמו גם נשמה קשה – וזה לגיטימי לחלוטין. לא כל מה שצריך להיות אווירה “ראפ”.
זה תקליט פנטסטי. בֶּאֱמֶת. כמו אם הם יוצאים לסיבוב הופעות, אני כל כך שם.
פומאס שחור מאת פומאס שחור