זו הייתה שנה נהדרת עד כה, בכל התחומים ובכל הז’אנרים. (וכפי שליל נס X הזכיר לנו, ז’אנרים חסרי משמעות בכל מקרה!)
אלה עשרים התקליטים האהובים עלי השנה עד כה. אני לא יודע אם הם עדיין יהיו פאבים עד סוף השנה, אבל מצאתי את עצמי חוזר לאלה יותר מכל אחרים.
לפני הרשימה רציתי לציין כמה מהדורות שלא ממש הצליחו. הראשון הוא רחב ממש על ידי כובע רע רע. זהו EP אינדי חזק מלהקת DIY – בדיוק סוג המוזיקה שהאתר הזה נועד לתמוך. אין לו את הלק או העומק שיידרש כדי להפוך את הרשימה, אבל אולי זה יופיע ברשימת סוף השנה שלי. למעשה, זה בהחלט יהיה אם זה יישאר בסיבוב שלי כמו שיש לו עד כה.
הבא הוא אלבום הפופ ‘כי אני אוהב אותך מאת ליזו, אני עדיין לא ברור אם להיות חיובי בגוף פירושו לאשר בחירות אוכל לא בריאות, אבל ליזו לא דואג לכל זה. במקום זאת, היא משתמשת בקול גדול שנוח – לא, נמרץ – על הכישרון שלה. זה לא צירוף מקרים שמיסי אליוט מופיעה באלבום. יש כאן כמה סינגלים ממש חזקים, אבל כאלבום זה לא ממש מחזיק לי ביחד. אותו דבר עם אבא של הכלה לפי סוף השבוע הערפד, שאם זה היה אלבום אחד במקום דאבל, כנראה היה עושה את הרשימה.
ולבסוף: Lux Prima מאת קארן או ודנגרסאוס. טוב להחזיר את שניכם, ואפילו עדיף שיהיה לכם יחד! לא הייתי בטוח שזה יעבוד, אבל בסופו של דבר זה היה מאוד מאוד מגניב.
ועכשיו, 20 הראשונים …
20. כשאני מתעורר על ידי מאבריק סאבר
מדוע יותר אנשים לא מדברים על האלבום המוצלח והמורכב הזה? אני יכול רק להניח שזה בגלל שיש כל כך הרבה מוזיקה יוצאת, מהירה ועצבנית, שהתקליט שקט ומאופק כזה יכול ללכת לאיבוד.
19. מורשת! מוֹרֶשֶׁת! מאת ג’מיליה וודס
חגיגה של כמה מהאגדות של תרבות אמריקה האפריקאית באמצעות נשמה עממית שמזכירה את טרייסי צ’פמן או ג’ואן ארמטרינג – עם צליל מעודכן.
מוֹרֶשֶׁת! מוֹרֶשֶׁת! מאת ג’מילה וודס
18. Eraserland מאת Strand of Oaks
זה אלבום שלדעתי אנשים התגעגעו אליו – ולא היה צריך להיות לו. זה איטי וזוחל, אמריקנה/עממית מצוברחת, הדורשת מאמץ רציני מצד המאזין. אבל קח את הזמן ותתוגמל.
17. אם אתה זקוק לי, התקשר אליי על ידי אמרסון
זהו הנפקה מחודשת של אלבום ראפ/פאנק של בית הספר הישן שמעולם לא קיבלה את המגיע לו כשפורסמה, כלהיט מחתרתי, בשנות השמונים. זה פגע בעצם הנוסטלגיה שלי בדיוק נכון
הכה הבא לעוד!